חשיבות של אחדות העם בתקופה של מחלוקות

בשנים האחרונות נראה כי החברה הישראלית עוברת לא מעט שינויים חברתיים, החל מהדרישה לצדק חברתי במגוון מגזרים שונים בישראל ועד לקיטוב בין הדעות הפוליטיות שבין הגושים. לצד כל אלו מצטרפים שינויים גאו פוליטיים, כאשר אחד מהם הנראה כמו הרפורמה בתחום המשפט אשר מעוררת מחדש את השיח הימני שמאלי ואף הופך את הקיטוב שבין הדעות להרבה יותר מוחשי ונוכח. אבל אחדות העם בישראל זו המורגשת בעיקר בשעות משבר ושמחה, נחוצה כיום הרבה יותר מימי שנות השבעים עם מלחמת יום כיפור או הפגנות הפנתרים השחורים. וזאת לא רק בשל הקיטוב בין הדעות הפוליטיות, אלא גם בשל מחלוקות פנימיות וחיצוניות נוספות.

חשיבות האחדות בין המגזרים

המבצעים הצבאיים בישראל מייצרים המון רגעי אחדות בעם, בין אם מדובר בבתי מלון אשר אמונים על אירוח תושבי הדרום ועד לתושבים פרטיים שאחראים על מגוון פעולות התנדבויות שאמורות להטיב עם חסרי ישע ברגעי משבר שכאלו. אבל המבצע האחרון יכול ללמד את רובנו כי ברגעי משבר ובמקרים של הפצצות מצד שכנינו, הרקטות והקסאמים לא מבדילים בין תושבי עזה שהגיעו לעבוד בישראל ובין תושבי מרכז הארץ. אלא הם מכניסים את כלל תושבי הישראל לאיום ממשי, לכן למרות שנשמעים קולות מחאה ממגוון מגזרים בין אם מדובר בהפגנות ומחאות צודקות ובין אם לא חשוב שנזכור כי כולנו תושבים של אותה המדינה. במידה ותתוקף כולנו נותקף, במידה והמגזר הפרטי ייקלע לקשיים כנראה ששאר הכלכלה הישראלית תיפגע. לכן חשוב שיהיו כוחות שפועלים לאחדות כמו https://newhope.org.il/

לא רק בזמני מלחמה

עם זאת אפשר ואף מומלץ להסתכל לא רק על זמני מלחמה כנקודת איחוד ואיחוי של הקרעים, אלא גם בנקודת הנראות למרביתנו כנקודות שבר. אם נתבונן על ההפגנות שצבאו את הרחובות בחודשים האחרונים נוכל ללמוד כי כל צד, דרך ראות עיניו מבקש ודואג מדם ליבו למדינת ישראל. דאגה כל כך גדולה, אשר מצליחה לחצות גדות ומגזרים ומגיעה מהצד הימני ועד לצד השמאלי. בין אם מדובר בהפגנות בערים כמו ירושלים ובין אם בהפגנות בעיר תל אביב או בערי הפריפריה, אנו למדים כי האחדות והרצון להפוך את מדינת ישראל לטובה יותר ומתוקנת(כל אחד דרך ערכיו שלו) עומדת בראש סדר העדיפויות של מיליוני תושבים במדינת ישראל. לכן למרות הקרעים, המחלוקות ולעיתים הטונים הלא נעימים חשוב שנזכור כי האחדות מתקיימת גם כאשר כל אחד מאיתנו מביע דעה שונה, חושב אחרת ובעיקר דואג למדינה שגדל בה.