תקשורת בין אישית ותקשורת בכלל זה דבר מאוד חשוב לרווחתו של האדם. בלי תקשורת כל אחד היה שקוע בעצמו, לא מודע למחשבות ורצונות האחר, לא יכול לבטא את עצמו ולממש שת עצמו. לכן, תקשורת טובה היא הבסיס להכל, לכל דבר שטוב, ולכן חשוב מאוד שלא יהיו חסמי תקשורת במקומות שאין צורך בהם. חסמים תקשורתיים שנובעים ככל הנראה מביישנות או טראומה הם אלו שצריך לעבוד עליהם על מנת להתגבר עליהם ולהגיע לרווחה מיטבית.
לפעמים, בעקבות טראומה בבית למשל, אנשים מפחדים להגיד את מה שהם באמת חושבים, פוחדים להתבטא, פוחדים לדרוש מה שמגיע להם, לשאול שאלות מכוונות ויש שיחשיבו אותם כנכים רגשית, מכיוון שהם חסומים רגשית ולא מגיבים כצפוי כאשר כך מקובל.
איך ניתן להתגבר על המחסומים האלו? בגדול אני חושב שללכת נגד הזרם לא עובד במקרה הזה וגם בכל התחומים לא כדאי ללכת נגד הזרם, אלא צריך למצוא את הזרם הנכון וללכת איתו, כלומר לא יעזור למישהו בדיאטה פשוט לא לאכול, הוא צריך למצוא משהו אחר לעשות במקום, מלחמה ישירה מול הבעיה לא תעזור. הכי טוב לדעתי היא להיכלל בחברה שבה יש ביטוי מלא, ללא מחסומים תקשורתיים, חברה שבה כל אחד אוהב את השני ומרגיש חופשי להתבטא ולהיות בתקשורת מלאה איתו. עם הזמן, החסמים ירדו משום שתיראה התועלת שבתקשורת ללא מחסומים, שהם בעצם מעכבים אותנו מלהיות שלמים. כמובן שישנם טראומות שאולי לא יתאפשר לרפא לגמרי ,לצערנו, אך כל שיפור יהיה מבורך. אם אני אכלל בחברה שבה כל אחד מרגיש חופשי, אבל ממש חופשי להתבטא ולבטא את עצמו , לאט לאט , באופן טבעי גם אצלי ירדו החסמים התקשורתיים. בעיקר חשוב להרגיש את האהבה שעוטפת הכל, את האהבה של איש לרעהו, ואת הכוונות הטובות של כל אחד, ואז יהיה את המגן שתחתיו יהיה אפשר לשבור את החסמים התקשורתיים שמונעים ככל הנראה מפחד. האהבה תנצח הכל, וגם אם ישארו החסמים הרגשיים, יהיה הרה יותר טוב בסביבה שכזו שאוהבת, מבינה ותומכת.