אם הייתם אבא/אמא כל יכולים והייתם רוצים לגדל את הילד האהוב שלכם בצורה שהוא יהנה מכל מה שיש לכם, כולל הידע, החכמה וכל היכולות, איך הייתם עושים את זה?
עקרונית , ישנן שתי דרכים. אחת, להוליד אותו עם כל היכולות בילט-אין אבל אז יתכן מאד שהילד לא יעריך או כלל לא יבין מי הוא ומה עומק וגדלות המתנה שיש לו בידיים. שנייה, לתת לו לצאת למסע ולגלות בעצמו. להכין לו פאזל ענק שתוך כדי הניסיונות להרכיבו הילד ילמד וירצה בעצמו את התמונה השלמה!
כך בדיוק מתנהג איתנו הטבע. בכל שלב, אנחנו מגלים את השגוי בדרך קיומינו ופורצים לצורה חדשה וכך הלאה. מהקופים , לאדם הקדמון, שבטים ואומות דרך שיטות חברתיות, כלכליות אידיאולוגיות וכו'.
הפטנט הוא שהטבע הכין לנו את החיים כפאזל שבו טמונה הפתעה. ככל שאנחנו מתפתחים אנחנו מגלים שהחיים הם לא תמונה מסודרת שלמה אלא פאזל שבור שאנחנו לא מצליחים , ולא משנה כמה מנסים, להרכיב נכון!
הגענו לזמנים שבהם היינו אמורים להיות מאושרים. התפתחנו בכל המובנים וחיינו הם גן עדן גשמי. אבל ההפך. הטכנולוגיה לא שחררה אותנו אלא עובדים היום יותר מתמיד. הפערים הכלכליים גדלים. הניתוק בחברה מתעצם. ההנאה מחיי המשפחה, הזוגיות פוחתת עד למצב שבו כל אינטראקציה בין אנשים נהפכת לשדה קרב. יש להודות, שחיינו, למרות כל השפע, הם סוג של סיוט.
הטבע פיתח אותנו, שנבין ששורש כל הבעיות הוא אחד – הטבע האנושי. הדרך שבה אנחנו מתנהלים בינינו לבין עצמנו ובין כל הסובב אותנו היא שגויה. הפאזל שבור. אנחנו מתייחסים לעולם ולאנשים אחרים כמקור להנאה וניצול, גורמים סבל והרס. בדיוק כמו שאנחנו עושים לכדוה"א ומשאביו.
התפתחנו עד היום לפי האגו שקידם אותנו. אבל האגו כבר פועל לרעתנו. כל צורות החיים, כל היחסים, מעוותים בגללו.
בטבע, רמות החיים מאוזנים ומשרתים אחד את השני. לוקחים ונותנים בדיוק כמה שהם צריכים. הרמה האנושית היא היחידה הפועלת כעצמאית באנוכיות. לכן הטבע שולח לנו "'מכות" כפידבק. הקורונה מיוצרת על ידינו! הווה אומר התרופה לה ולכל מכות הטבע האחרות תלוי בהתנהגות האנושות בעצמה. אני ואתה.
זוהי קריאה מהטבע אלינו לעצור, לחשוב ולהשתנות. הטבע מבקש שנשתמש בו, בכוח החיובי הטמון בו, כדי שנתאזן. כדי שנרכיב את הפאזל נכון! הנאה לא מקורה בחפצים או מניצול אנשים אלא מקשרים טובים וחמים בינינו ובין הטבע.
הטבע כולל לא רק חוקים פיזיקליים אלא גם חוקים חברתיים שברגע שנתחיל ליישמם ,נוכל לפתוח את המתנה הגדולה וליהנות באמת ובתמים מחיינו, בכל המובנים.
אז אין מה לפחד או להתייאש – רק להתחבר!