ישנם מיתוסים מאד מקובלים בחברה ובעיקר בקרב הורים בנוגע ליחס הנכון למחלות זיהומיות בילדות אשר על פי המחקר רובם פשוט מוטעה.
הורים רבים נלחצים ממחלות ילדיהם בגיל הצעיר, בעוד שהוכח כי זהו הגיל המיטבי לפתח את מערכת החיסון הטבעית שתמנע מילדיהם את הסיכוי של הגוף להגיב באופן מיטבי בעתיד.
תפקיד מערכת החיסון, הוא לדווח למוח על פלישת חיידקים או וירוסים ולהפעיל את המערכות שנועדו להגן עלינו ממחלות אלה. מתברר, שפיתוח עמידות לחיידקים בילדות, עוזר למוחנו להתמודד עם לחצים שונים בגילאים מבוגרים יותר. בעיה נפוצה נוספת, המאפיינת הורים בזמננו, היא "הגנת יתר" מפני זיהומים ומחלות. המדע מדווח לנו שילדים אשר לא זכו לשחק בחוץ ולהיות במגע עם בע"ח שונים, או שלא אפשרו להם לשחק בבוץ ולהתלכלך – לא פיתחו מערכת חיסונית חזקה ועמידה כמו ילדים שהסביבה שלהם אפשרה מגע עם חיידקים הנמצאים בטבע.
מתברר שיש קשר בין כישורי המערכת החיסונית לתפקוד הקוגניטיבי. חוקרים מצאו קשר בין משחק חופשי ומגע יומיומי עם הטבע הכולל – לבין "תפקודיו הגבוהים" של האדם. במילים אחרות, כשאנחנו מגדלים את ילדינו ב"סביבה סטרילית" אנחנו מגדלים ילדים פחות מוכשרים ופחות חכמים…
מערכת החיסון שלנו מנהלת מלחמה טבעית ומאד מורכבת עם חיידקים, וירוסים, פטריות ומזיקים אחרים בהצלחה, בתנאי שאנחנו יוצרים סביבה המודעת לצרכים האמיתיים של הגוף והנפש. לדוגמה, מחלות החום של תינוקות וילדים הנגרמות ע"י וירוסים אינן מושפעות כלל מאנטיביוטיקה. ומכיוון שאנטיביוטיקה בשימוש מופרז עלולה לפעול כנגד התפתחותה של מערכת חיסון טבעי, חשוב שלא להעמיס על המערכת תרופות שאין בהן צורך. עם זאת חשוב לציין שאם ילדך התחיל לקחת אנטיביוטיקה, אין להפסיק את מתן התרופה כשהילד מרגיש טוב, הפסקה טרם זמן, מייצרת חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה.
עליית טמפרטורת הגוף מעצבת סביבה הפוגעת בכושרם של חיידקים ווירוסים לחיות ולהתרבות, לכן אין סיבה למהר עם מתן תרופה להורדת חום (למעט ברמה של 40 מעלות ).
דאגה למערכת חיסון המתפקדת היטב – משפרת גם את הכישורים החברתיים של הילד, ע"י הפרשת מולקולות ייחודיות המתקשרות לנוירונים המנהלים תפקודים חברתיים משמעותיים במוחנו.
גם המיתוס העובר מדור לדור כאילו קור גורם למחלות, אינו נכון. והסיבה האמיתית בגללה ילדינו חולים יותר בחורף – היא סגירת חלונות וחוסר אוורור הנובע מרצונם של הורים לשמור על חום הבית.